בפניי בקשה לביטול החלטה שניתנה כאן ביום 1/8/11, ואשר במסגרתה למעשה נדחתה התנגדותו של המבקש, וניתן פס"ד על פי התובענה.
ראוי להקדים ולהבהיר כי התובענה שבפניי היא תובענה שטרית, במסגרתה הוגשה התנגדות מטעם המבקש, ובה טען כי החתימה המתיימרת להיות חתימתו על גבי שטר החוב נשוא התובענה אינה חתימתו, וכי זו זויפה ועל כן אינה מחייבת אותו.
ההתנגדות נקבעה לדיון, ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן ימונה גרפולוג מומחה מטעם ביהמ"ש אשר חוות דעתו תהא מכרעת בתיק, ועל פיה ייקבע האם החתימה היא חתימת המבקש, ובהתאמה מחייבת אותו, או שמא יש ממש בטענותיו.
בתום הדיון נקצבו מועדים לביצוע הפקדה למימון שכ"ט המומחה על ידי שני הצדדים, בחלקים שווים בשלב זה של הדיון, וכן נקבע כי שכה"ט יופקד בקופת ביהמ"ש.
התובעת הפקידה את חלקה בשכה"ט, ומשנראה היה כי הנתבע אינו מפקיד את חלקו ניתנה ההחלטה מיום 1/8/11 על פי בקשת התובעת, ולפיה רואים אותו כמי שחוזר בו מהתנגדותו, וההליכים לביצוע השטר יחודשו.
כעת טוען המבקש כי בשוגג הפקיד את הפקדון בקופת ההוצאה לפועל תחת הפקדתו כאן, והוא מציג קבלה המעידה על ביצוע הפקדה לתיק ההוצאה לפועל, בסכום הנדרש ובתוך המועדים לביצוע ההפקדה. לטענתו, ההפקדה בוצעה על ידו בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, ולאחר שהציג בפני הפקידה בלשכה את ההחלטה המורה על ביצוע ההפקדה, ביצעה זו עבורו את ההפקדה ומסרה בידיו קבלה המעידה על הפקדת ערבון. לטענתו, רק לאחר שחודשו ההליכים נגדו בתיק ההוצאה לפועל והוא ניגש לברר העניין בלשכה בירושלים התבררה התקלה, והוא הופנה על ידי הפקידה שם להגיש בקשתו זו.
ראוי לציין כי מאז הגיש הנתבע את בקשתו לבטל את ההחלטה הוגשו על ידו אף הודעות לתיק מהן עולה כי הוא אינו מיוצג על ידי באת כוחו, והוא מייצג את עצמו.
התובעת הגיבה לבקשה וטענה כי יש לדחותה משני טעמים:
הטעם הראשון נעוץ בעובדה שההחלטה המורה על ביצוע ההפקדה ברורה ומבהירה כי יש לבצע ההפקדה בקופת ביהמ"ש. על כן, לשיטת המשיבה אין למבקש להלין על כך שהפקיד הערבון במקום אחר, אלא על עצמו.
הטעם השני נעוץ בעובדה שכל החלטות ביהמ"ש הועברו לשיטתה לבאת כוחו של הנתבע, לרבות ההחלטה המורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, ועל כן חזקה על הנתבע כי ידע אודות ההחלטה בסמוך למועד נתינתה, ואף על פי כן בחר להגיש בקשתו לביטולה רק לאחר חידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, ובחלוף זמן רב ממועד נתינתה.
המבקש ביקש ארכה להגשת תשובה מטעמו, אך המועד המוארך חלף אף הוא ותגובה אין.
במצב דברים זה, אני רואה לנכון ליתן החלטה בבקשה על סמך הבקשה והתגובה ללא תשובה.
לאחר ששקלתי את הדברים אני רואה לנכון להעתר לבקשה ולהורות על ביטול ההחלטה שניתנה כאן ביום 1/8/11, במסגרתה נקבע כי הערבון מטעם המבקש לא הופקד וכי יש לחדש ההליכים לגביית החוב בתיק ההוצאה לפועל, ואבהיר -
ראשית, הדעת נותנת כי לו ביקש הנתבע לחזור בו מטענתו לעניין זיוף החתימה, חזקה כי היה נמנע מביצוע הפקדה כלשהי בסכום שנקבע למימון שכ"ט המומחה, והיה חוסך לעצמו הוצאות מיותרות בגין מימון חווה"ד.
זאת ועוד, לולא ביקש הנתבע לבצע את ההחלטה כלשונה, ממילא לא היו הסכומים מופקדים כ"ערבון" בלבד בתיק ההוצאה לפועל, אלא בדרך הנהוגה להפקדת כספים בתיק הוצאה לפועל - כתשלום על חשבון החוב שם.
אוסיף ואבהיר כי במועד הדיון הופיע המבקש ללא ייצוג, על אף העובדה שבבקשות שהגיש ערב הדיון (התנגדות ובקשה להארכת מועד ולעיכבו הליכים) הופיעה עובדת ייצוגו על הכתב.
עובדת ייצוגו של הנתבע אף אינה מופיעה על גבי בקשות התובעת, אשר הוגשו מעת לעת לתיק, והתובעת אף אינה מתיימרת לטעון כי המציאה את בקשותיה השונות לב"כ הנתבע.
בהתאמה, נראה כי הנתבע, לצורך ביצוע הפקדה שהיא בגדר "פקדון" בתיק ההוצאה לפועל התייצב לבדו, ללא ייצוג, ונדרש להציג בפני הפקידה את ההחלטה, המאמתת טענתו כי עליו להפקדיו ערבון בלבד.
מכל אלו, נחה דעתי כי המבקש, מי שאינו בקיא בהליכים, פנה לעזרת הפקידים לצורך ביצוע ההפקדה על פי החלטת ביהמ"ש, ולא שוכנעתי כי זה נמנע מהצגת ההחלטה בפני הפקידה באמצעותה ביצע ההפקדה, בניגוד להנחה שהעלתה התובעת בתגובתה, בעניין זה.